אני עובדת בגישה פסיכודינמית והחשיבה שלי כמטפלת וכמדריכה מושפעת מהתיאוריה הפסיכואנליטית. הדרכה, בעיניי, היא לא רק העברת ידע מהמדריך למודרך והנחייה קונקרטית לגבי אופן העבודה עם המטופל, אלא היא קודם כל מרחב של התבוננות משותפת בחווייתו של המודרך באירועי הטיפול שהוא מנהל, חיצוניים ופנימיים, מודעים ולא-מודעים, מילוליים ולא-מילוליים כאחד. שאלות העולות למודרך, לבטיו והתלבטויותיו, עמדות ותפיסות, דילמות אתיות, רשמי חושים, רגשות, משאלות ותקוות – כל אלה מובאים למפגשי ההדרכה וזוכים לחשיבה ועיבוד. מתוך כך גדלה יכולתו של המודרך לשאת מצבים טיפוליים מורכבים, להבין טוב יותר את תהליכי ההעברה וההעברה הנגדית, לפתח טכניקה שמתאימה לאישיותו וכישוריו, ולתרום למטופליו ככל הניתן.